מעצר עד תום ההליכים
מעצר לאחר הגשת כתב אישום
מעצר עד תום ההליכים מתחיל בהגשת כתב אישום ובקשת מעצר עד לתום ההליכים כנגד החשוד (שבהליך זה נקרא "משיב"). המשמעות של הדברים היא שהתביעה מבקשת את מעצרו של משיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
כדי לבקש מעצרו של משיב עד תום ההליכים על התביעה לעבור 3 משוכות במסגרת הליך זה:
- ראיות לכאורה – להציג לבית המשפט שחומר החקירה שנאסף במסגרת החקירה יש בו ראיות ברמה הלכאורית כדי להוכיח אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו כתב האישום.
- עילת מעצר – על התביעה לשכנע את ביהמ"ש כי המעשים והעבירות המיוחסים למשיב בכתב האישום יש בהם עילה למעצרו של המשיב.
- חלופת מעצר – על התביעה להוכיח כי לא קיימת חלופה מעצר שיש בכוחה להפיג את מסוכנתו של המשיב פרט לסורג ובריח.
חשוב להדגיש, כי קיימות חלופות מעצר רבות אשר יש בכוחן כדי לאיין מסוכנותו של משיב כך שבית המשפט יורה על שחרורו משיב ממעצר, להלן מס' דוגמאות:
- ערבויות כספיות
- פיקוח אנושי – ערבים, מפקחים
- הרחקה ממקום ביצוע עבירה ו/או מקורבן העבירה.
- אי יצירת קשר עם מעורבים אחרים בתיק
- מעצר בית
- קהילה/הוסטל
- איזוק אלקטרוני
בית המשפט יכול להיעזר בגורמים נוספים אשר יש בכוחם כדי לסייע טרם קבלת החלטה וביניהם שירות מבחן (תסקיר) והפסיכיאטר המחוזי (חו"ד).
באם הורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים יש ניתן להגיש ערר או בקשה לעיון חוזר.
ערר - לאחר שניתנה החלטה שיפוטית על מעצרו של משיב עד לתום ההליכים הרי שאין זו המילה האחרונה וקיימת זכות להגיש ערר על לערכאה גבוהה יותר כדי שזו תדון בנושא בשנית.
עיון חוזר – ניתן להגיש בקשה לעיון לבית המשפט אשר נתן את ההחלטה וזאת כדי שבית המשפט יעיין בשנית בהחלטתו. בקשות לעיון חוזר מוגשות בד"כ לאור עובדות חדשות' שינוי נסיבות, חלוף זמן.